הבשורה על פי גנדהי מהטמה גנדי

את הספר שלטון עצמי (במקור: הִינְד סְוָורָג’) כתב מוֹהַנְדָס קָרָמַצָ’נְד גַּנְדְהִי, לימים מָהַטְמָה גַּנְדְהִי, במשך עשרה ימים, בנובמבר 1909, על סיפון ספינת הקיטור “קִילְדוֹנָן קָסְל” בדרכו חזרה מלונדון לדרום-אפריקה. הספר נכתב בפרץ השראה ויצירה המעיד על הבעירה הפנימית שהיה נתון בה; כאשר נתעייפה ידו הימנית, השתמש בשמאלית. הוא לא יכול לעצור את עצמו מלהעלות על הכתב את המחשבות שהבשילו בו לאורך שנים, בעודו מוביל את מאבק המיעוט ההודי, בתקופה המעצבת של חייו, בדרום-אפריקה.

גַּנְדְהִי בא לדרום-אפריקה בשנת 1893. תכנונו המקורי היה להישאר שם שנה אחת, וזו התארכה ל-21 שנים. שם התחוללה בו טרנספורמציה אישית ורוחנית עמוקה; שם גיבש את משנתו הפוליטית ופיתח את שיטת ההתנגדות האזרחית הבלתי-אלימה שכינה בשם “סָטְיָגְרַהָה” (מסנסקריט – “אחיזה מוצקה באמת”). בדרום-אפריקה נעשה מעורך-דין המעריץ את התרבות האנגלית למתקן חברתי, דתי ומוסרי ולמנהיג המיעוט ההודי במקום. בעת כתיבת שלטון עצמי, עוד היה לפני שיאו מאבק הסָטְיָגְרַהָה שהוביל. גַּנְדְהִי היה עדיין דמות כמעט בלתי מוכרת בהודו ובעולם בכלל. אף-על-פי-כן, אפשר לראות בבירור כי פניו היו מכוונות להנהגת מאבק השחרור ההודי וכי ראה עצמו כמי שיושיע את עמו ואולי אף את העולם כולו. מבחינה זו, מציין שלטון עצמי נקודת שיא בהתפתחותו; כל מה שיעשה ויכתוב לאחר מכן טמון כזרע בין דפי הספר הזה.

מפתיע לגלות, אך זה ספר ההגות הפוליטי המקורי היחידי שחיבר. חוקרי גַּנְדְהִי מחשיבים אותו לספרו רב ההשפעה והשנוי ביותר במחלוקת, והוויכוח עליו מתנהל עד היום. גַּנְדְהִי עצמו הוסיף להפנות את תומכיו אל החיבור הזה, וגם שנים רבות אחרי כתיבתו טען כי לא היה משנה בו דבר. קורא המבקש להתוודע למשנתו של המנהיג ההודי הדגול אינו זקוק ליותר מחיבור קצר זה, המזקק את עולם המחשבה ה”גַּנְדְהִיני” ואת ערכיו, ומצייר בצבעים בהירים את האידיאל האנושי שהציב לעצמו ולעולם. ואמנם, הספר משמש עד היום נקודת התחלה וסיום להבנת משנתו, בבחינת כל תורתו כולה על רגל אחת.

בחודשים שלפני כתיבת הספר, שהה גַּנְדְהִי בלונדון בניסיון כושל להפעיל שדולה פוליטית כנגד חוקי האפליה האנטי-אסייתיים אשר חוקק המיעוט הלבן ששלט בדרום-אפריקה. בתקופה ההיא נפגש גם עם סטודנטים ואנרכיסטים הודיים ששהו באנגליה והשתייכו למחנה “הקיצוניים”, שדגל בהתנגדות אלימה לשלטון הבריטי בהודו. הספר הזה הוא בראש ובראשונה תשובתו להם; לטענתו, שחרור הודו בחרב והקמת מדינה הודית המתבססת על הציוויליזציה המערבית, המודרנית והחילונית – משמעם הנצחת השלטון האנגלי, רק בלא האנגלים. כחלופה למאבק האלים הציע את הסָטְיָגְרַהָה, שאותה תפס ככלי הנשק של החזקים והאמיצים באמת; תחת אימוץ הציוויליזציה המערבית, הציג את הדרך לשלטון עצמי, המבוסס על ערכי התרבות ההודית העתיקה, שהיא יראת-אל ובלתי-אלימה. לשיטתו, שחרור פנימי של הפרט הוא התנאי לשחרור לאומי.

הספר שלטון עצמי הוא כְּתב אישום נגד הציוויליזציה המערבית המודרנית ותפיסת העולם החומרנית, שבשנים ההן הייתה בשיא כוחה. ציוויליזציה זו, המקדשת את כלכלת הצריכה והצמיחה, אמנם מעצימה את כוחם החיצוני של בני תרבות המערב, אך מרוששת אותם ממשאביהם הפנימיים, וסופה הבלתי נמנע הוא להיהרס. הסכנה האמיתית שמפניה ביקש גַּנְדְהִי להציל את ארצו הייתה אימוץ בלתי מבוקר של הציוויליזציה המערבית, המתאפיינת במהירות, מכניזציה ו”משפטיזציה”.

הקורא בן זמננו יבחין כי הסוגיות שבהן עוסק הספר, אף כי נכתב לפני למעלה מ-100 שנה, נותרו רלוונטיות גם היום, וביתר שאת; וכי דעות מחברו, שבּעת כתיבתן היו חדשניות וחריגות בקיצוניותן, מהוות היום את הבסיס הרעיוני של זרם התרבות הנושא מודעות שמבקשת לכונן מערכת יחסים חדשה בין איש לרעהו, בין היחיד לחברה, בין האנושות לטכנולוגיה ובין האדם לאדמה. ההזהרה שמזהיר גַּנְדְהִי מפני התרבות המודרנית רלוונטית היום יותר מבעבר להתמודדותו של אדם השואף לחיי רוח וחיי חירות אמיתיים. הקריאה בספר מעלה כי רבים בקרבנו מוטרדים משאלות דומות ומתמודדים עמן בחיי היום-יום, הן בנוגע לעצמנו הן בנוגע לילדינו, אף יותר מבעבר.

לאור הדברים האלה, עשוי שלטון עצמי לשמש מדריך מעשי לאדם המבקש צמיחה אישית והתחדשות חברתית. חשיבות מיוחדת נודעת לפרסום משנתו של גַּנְדְהִי בישראל, בתקווה שגם קולו ישתתף בשיח הציבורי והפוליטי.

אחד האישים שהשפיעו על מחשבתו של גַּנְדְהִי היה הסופר ואיש הרוח הרוסי לב טולסטוי. באותה ההפלגה על סיפון הקִילְדוֹנָן קָסְל, בד-בבד עם כתיבת שלטון עצמי, תרגם את חיבורו של טולסטוי מכתב להינדוּ, אשר נכתב בתשובה על פנייתו של לאומן הינדי שביקש את תמיכת הסופר הנערץ במאבק אלים לשחרור הודו. טולסטוי השיב כי השימוש באלימות מנוגד ביסודו ל”חוק האהבה”, שבו ראה את המסר האמיתי של הנצרות המקורית, אך האמין כי הוא טמון גם בבסיס המשותף לכל הדתות. לא האנגלים הם המשעבדים את הודו אלא ההודים משעבדים עצמם לאנגלים באמצעות אימוץ אורחות חייהם ותרבותם המודרנית והאלימה. תשובת טולסטוי במכתב להינדוּ הייתה מקור השראה מרכזי לגַּנְדְהִי בכתיבת שלטון עצמי.

בשל הקִרְבה הרעיונית וההיסטורית בין שני האישים והחיבורים, החליטו עורכי המהדורה העברית לתרגם את שניהם יחד ולהוציאם לאור בכריכה אחת, זה לצד זה. וכך מובאים הם, מלוּוים בהערות ובאחרית דבר ומוגשים בפעם הראשונה לקורא העברי.

שמעון לב
יפו, 2015